גזר דין בתיק ת"פ 32459-03-11

ע"פ הודאתו הורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן, בשתי עבירות של איומים , בעבירה של תקיפה סתם ובעבירה של תקיפת חסר ישע הגורמת לחבלה של ממש.

תמצית עובדות כתב האישום הן כי בתאריך ה- 17.11.10 הגיע הנאשם יחד עם בנו לבית הספר בעקבות מריבה בין בנו לבין קטינים אחרים, שהתרחשה יום קודם לכן .

כשהנאשם הבחין בשלושה קטינים, כולם תלמידי כיתה ב' הלומדים יחד עם בנו והם ילידי שנת 2003, הורה להם, בנוכחות בנו ובתו להיצמד לקיר בחצר האחורית בבית ספר . הנאשם היכה את הקטינים בפניהם בזה אחר זה ואיים עליהם כי יהרוג אותם אם יגעו בבנו או יקללו אותו .

את אחד הקטינים היכה  הנאשם על עינו וגרם לו למכאוב  ולבכי.

בהמשך הורה הנאשם לאחד הקטינים לשכב על הרצפה תוך שהוא מאיים כי אם לא יעשה כדבריו הוא יבעט בו. מששכב הקטין על הקרקע, הורה הנאשםפ לבנו לבעוט בו, אולם הבן סרב.

 הנאשם שב ואיים על הילדים לבל יספרו לאיש על אשר ארע .

בתאריך ה3.3.11 שהתה ביתו הקטינה של הנאשם יחד עם כעשרה ילדים מבני כיתתה בגינה הציבורית , בעקבות סכסוך בין ביתו לבין קטין אחר, יליד שנת 2001,  הגיע הנאשם ברכבו, כאשר ביתו עימו ברכבתוך שהוא נוסע לתוך שטח הגינה לעבר המקום בו שיחקו הילדים.  הילדים נסו בבהלה לכל עבר בעקבות נהיגתו של הנאשם .

בשלב הטיעונים לעונש העיד אבי אחד הקטינים הנזכרים בפרט האישום הראשון. 

אבי הקטין תיאר את הקושי הראשוני של בנו באשר לחוויה של מסירת עדות בתחנת המשטרה  והחזרה לבית הספר לאחר האירוע. כן סיפר כי בעקבות האירוע התעוררו קשיים נוספים של  רתיעה מכול מגע , חיבוק או ליטוף.

האב סיפר כי בני הזוג מקבלים יעוץ ואף סיפר על התמודדות בעקבות האירוע בחיי היום יום .

בנוסף האב מספר גם על התמודדת האישית שלו עם המחשבה שבנו הושפל, הושכב עם פניו לקרקע והותקף ומעבר לכך היה עליו ועל משפחתו להתמודד עם התושבים במושב שקראו לו "מלשן" בשל שפנה למשטרה והאשימו את בנו בכך שהוא אלים ופרוע. העד סיפר כי הוא עבר מבית לבית על מנת להסביר את עמדתו וכי לא בנו הוא האשם באירוע זה. הוא ציין כי רק כאשר אירע האירוע השני בו היה מעורב הנאשם, הבינו התושבים כי הצדק היה עימו.

משהוטח בעד זה כי בנו אכן פרוע ואלים, השיב העד כי אף בנו של הנאשם נהג לבות לביתם פעמים רבות ולשחק עם הילדים ללא כל בעיה וכהוכחה להתנהגות בנו העד הציג תעודות הערכה מכיתות א' עד ג' על פיהן  מדובר בילד מוערך עם התנהגות למופת ומצב חברתי טוב .

בטיעוניה לעונש הדגישה המאשימה את חומרת מעשיו של הנאשם. לטעמה מדובר במסכת של אובדן שליטה של אדם מבוגר, שניכר בו דפוס של אימפולסיביות וכי ברי כי אין כל  הצדקה למעשה אלימות ע"י אדם מבוגר כלפי ילדים בני שמונה.

ב"כ המאשימה ציין כי הגם שהאירוע השני "מוזער" באופן יחסי הרי שמדובר באירוע חמור, המעיד אף הוא על  אדם בעל דפוסים אימפולסיביים כוחניים .

לטעמה של התביעה הנאשם אינו מפנים את חומרת מעשיו, ורק ההליך הפלילי שנפתח נגדו האיר אצלו נורה אדומה כלשהי.

המאשימה ערה לתסקיר החיובי שהתקבל ע"י שירות המבחן אך לטעמה מדובר בתסקיר בעייתי  מאחר שלטעמה של התביעה הנאשם נוקט דרך של אחד בפה אחד בלב.

נראה כי מצד אחד הנאשם לוקח אחריות על מעשיו ומפנים את חומרת המעשים, כפי שנאמר בתסקיר בעניינו, אך כעולה מעדויות עדי ההגנה שהעידו לענין העונש,  נראה כי כאשר הנאשם נפגש עם מעגלים חברתיים הוא מכחיש את ביצוע העבירה .

עוד הוסיף ב"כ התביעה כי שירות המבחן אינו מתייחס בתסקירו כלל ועיקר לאירוע השני הנזכר בכתב האישום ועקב כך לעובדה שאין המדובר במעידה חד פעמית אלא בדפוס התנהגות.

התביעה הדגישה כי במקרה זה אין מקום לשקול ביטול הרשעתו של הנאשם , בין אם מדובר בנאשם שהוא רופא שיניים ובין לו היה מדובר באדם אחר. מקצועו של הנאשם, כך לטעמה של התביעה, אינו יכול להעניק לו "חסינות" מפני הרשעה.